1 מַשָּׂ֖א מוֹאָ֑ב כִּ֠י בְּלֵ֞יל שֻׁדַּ֨ד עָ֤ר מוֹאָב֙ נִדְמָ֔ה כִּ֗י בְּלֵ֛יל שֻׁדַּ֥ד קִיר־מוֹאָ֖ב נִדְמָֽה׃
1 מַשָּׂא מוֹאָב. נִתְנַבֵּא יְשַׁעְיָה שֶׁיָּבוֹא סַנְחֵרִיב עַל מוֹאָב וְיַגְלֵם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו טז:יד ״בְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים כִּשְׁנֵי שָׂכִיר וְנִקְלָה כְּבוֹד מוֹאָב״:
2 כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר מוֹאָב נִדְמָה. נִדְמָה מוֹאָב כְּאִלּוּ יָשֵׁן דּוֹמֶה וְאֵין יָכוֹל לְהִלָּחֵם, וּבְלֵיל אַחֵר אֲשֶׁר שׁוּדַּד בּוֹ קִיר מוֹאָב נִדְמָה. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: ״וְאִינּוּן רְדִימִין״. עָר וְקִיר שְׁתֵּי מְדִינוֹת מוֹאָב הֵם:
